הודו עם גבי אהובי – שיעור בניגודים צבעוניים

שנים של זוגיות ושל גילוי עולם משותף. מידי פעם אני מזכירה את השם הודו ונהדפת באופן נחרץ: “כף רגלי לא תדרוך בהודו” וברור מי הדובר. אז דעו – יש הפתעות בחיים! האדון הפתיע בענק, הזמין כרטיסי טיסה והתחיל במסכת התנצלויות: “זה יום ההולדת שלך, חלום שלך, הטיול יהיה בסגנון הודו לייט, רק למומבאי ולאיי אנדמן שהם בכלל רחוקים מהדבר הזה ששמו הודו”. אין הודו לייט והודו היא הודו, כולל גם את האיים הקסומים שבה. הנחיתה אומנם רכה בשדה התעופה החדש במומבאי, אך הרכות התפוגגה במהרה והתחלפה בהמולת הנסיעה במונית המצחיקה משדה התעופה למלון: שכונות עצומות של פחונים וברזנטים, צפירות מכוניות שאינן נפסקות מכל עבר בפקקי התנועה, ערב רב של אנשים, נשים וטף. בקיצור, שמח. המונית עוצרת בפתח המלון ומיד שועטים אליה ארבעה עובדים שדואגים למטען שלנו. עשר דקות עוברות ואנו מוצאים עצמו במרומי הקומה ה-17, בסוויטה מפוארת.

וזו הכותרת של הטיול – מעברים חדים בין ניגודים שלפעמים קשים להכלה. עושר מופלג מול דלות, זוהמה ולכלוך מול פאר מדוקדק, רגעי שלווה בחופים חלומיים מול המולת עולם, והכל בערבוב  צבעים וטעמים עזים, חושים ערים, אנשים מחייכים, נינוחים ומסבירי פנים.

רבות סופר ונאמר על הודו אך אין כמראה עיניים לחוש זאת. זו חוויה מיוחדת במינה. הרגשתי שהייתה זו הצצה ראשונה וקטנה, לבטח לא האחרונה, לתת היבשת האדירה. 

?אהבתם את המאמר

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בפינטרסט